זבידה יוסף נ' "גינשר" יוזמות וניהול פרויקטים בע"מ ואח'

פסק דין

התובע השכיר לנתבעת 1 מבנה בן 3 קומות. לגבי כל קומה נכרת חוזה נפרד. לטענת התובע, הנתבעת 1 הפרה את חוזי השכירות וגרמה לו לנזקים, אותם הוא תובע מאת הנתבעים.

כללי:

בעלי הדין:

1.על פי האמור בחוזי השכירות שנחתמו בין הצדדים, התובע הינו הבעלים החוקי והמחזיק הבלעדי של בניין הבנוי על חלקה 133 בגוש 3959 הנמצא ברחוב מודיעין 7 בלוד (להלן-"הבניין"). הבניין הוא בן 3 קומות.

2.הנתבעת 1 היא חברה בע"מ, אשר עסקה בהלנת עובדים זרים.

הנתבע 2 הוא מנהל הנתבעת 1.

מערכת היחסים בין הצדדים:

3.ביום 10.12.01 נחתם חוזה בין התובע לבין הנתבעת 1 על פיו השכיר התובע לנתבעת 1 את הקומה השנייה בבניין במצבה כפי שהיה באותה עת (להלן-"החוזה הראשון"). תקופת השכירות הייתה מיום 1.1.02 ועד ליום 31.12.02. לנתבעת 1 ניתנה אופציה להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת של 48 חודשים (להלן-"תקופת האופציה של החוזה הראשון") המתחדשת אוטומטית מידי 12 חודשים, אלא אם כן נתנה הנתבעת 1 הודעה על אי רצונה לחדש את תקופת האופציה 90 יום מראש. דמי השכירות בגין הקומה השנייה נקבעו בסך 500 דולר ארה"ב (להלן-"דולר") + מע"מ בגין כל חודש שכירות. התובע נתן לנתבעת 1 אישור לבצע שינויים בקומה השנייה לצורך התאמתה להלנת עובדים זרים.

הנתבע 2 חתם כערב להתחייבויות הנתבעת 1 על פי החוזה הראשון.

4.ביום 10.12.01 נחתם חוזה בין התובע לבין הנתבעת 1 על פיו השכיר התובע לנתבעת 1 את הקומה השלישית בבניין במצבה כפי שהיה באותה עת (להלן-"החוזה השני"). תקופת השכירות הייתה מיום 1.1.02 ועד ליום 31.12.02. לנתבעת 1 ניתנה אופציה להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת של 48 חודשים (להלן-"תקופת האופציה של החוזה השני") המתחדשת אוטומטית מידי 12 חודשים, אלא אם כן נתנה הנתבעת 1 הודעה על אי רצונה לחדש את תקופת האופציה 90 יום מראש. דמי השכירות בגין הקומה השלישית נקבעו בסך 500 דולר +מע"מ בגין כל חודש שכירות. התובע נתן לנתבע 1 אישור לבצע שינויים בקומה השנייה לצורך התאמתה להלנת עובדים זרים. מאחר והקומה השלישית הייתה באותה עת במצב של שלד, הסכימו הצדדים שהנתבעת 1 לא תשלם דמי שכירות עבור 12 החודשי השכירות הראשונים.

הנתבע 2 חתם כערב להתחייבויות הנתבעת 1 על פי החוזה השני.

5.במהלך שנת השכירות הראשונה היו התנכלויות של השכנים לעובדים הזרים שהתגוררו בקומה השנייה ובקומה השלישית. הנתבע 2 פנה אל התובע, אשר פנה אל השכנים, וההתנכלויות פסקו.

6.ביום 1.2.03, לאחר שנוכחו הנתבעים שפסקו ההתנכלויות לעובדים הזרים, נחתם חוזה בין התובע לבין הנתבעת 1 על פיו השכיר התובע לנתבעת 1 את קומת הקרקע בבניין במצבה כפי שהיה באותה עת (להלן-"החוזה השלישי"). תקופת השכירות הייתה מיום 1.2.03 ועד ליום 1.2.04. לנתבעת 1 ניתנה אופציה להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת של 48 חודשים (להלן-"תקופת האופציה של החוזה השלישי") המתחדשת אוטומטית מידי 12 חודשים, אלא אם כן נתנה הנתבעת 1 הודעה על אי רצונה לחדש את תקופת האופציה 90 יום מראש. דמי השכירות בגין הקומה השנייה נקבעו בסך 500 דולר +מע"מ בגין כל חודש שכירות. התובע נתן לנתבע 1 אישור לבצע שינויים בקומת הקרקע לצורך התאמתה להלנת עובדים זרים.

להבדיל מהחוזה הראשון והשני, הנתבע 2 לא חתם כערב על החוזה השלישי.

7.את כל שלושת החוזים ניסח עו"ד באלח זבידה, שהיה עורך דינו של התובע.

8.כמחצית השנה לאחר החתימה על החוזה השלישי חודשו התנכלויות השכנים לעובדים הזרים. על כן החלו החברות שהעסיקו את העובדים הזרים לבטל חוזים עם הנתבעת 1, ועסקי הנתבעת 1 החלו להצטמצם. הנתבעת 1 פנתה למשטרה, למפכ"ל המשטרה, לשר לביטחון פנים ולמבקר המדינה בתלונות כנגד השכנים, אך לטענתה גורמים אלו לא עשו מאומה. כתוצאה מכך, בחודש יולי 2003 הגיעה הנתבעת 1 להסכמה עם התובע על ביטול חוזה השכירות השני בגין הקומה השלישית. לאחר מכן החזיר מר דב דבורסקי, מנהל האחזקה של הנתבעת 1 באותה עת את מפתחות הקומה השלישית לנציגו של התובע, אשר היה נוכח בחלק מהדיונים בבית המשפט, והתובע לא טרח להביאו כעד מטעמו.

9.ביום 15.5.04 מסרו הנתבעים לתובע הודעה בכתב כי הם עוזבים את המושכר. נוסח ההודעה הינו כדלקמן:

"לצערי, לא עזרו כל הניסיונות שלי כולל תלונות במשטרה להשתלט על השכנים "סוחרי הסמים". לאט לאט אך בשיטתיות גרמו לכך שכל חברות כח האדם שהלינו עובדים זרים במבנה ששכרתי מכם, נאלצו לעזוב את המבנה בגלל הטרדות, מכות, גניבות כו'.

גם פניות שלי אליך לגבי עזרה שתושיט לי באמצעות תלונות למשטרה, על כניסה למבנה וגרימת נזק, כאמור לעיל – לא נענו על ידך, ולכן מחוסר ברירה נאלצתי לנטוש את המבנה בתאריך 15/5/2004."